"אני סופרת עד 3" כבר לא עובד לכם? יש עוד דרכים לעבור עם הילדים את משימות הבוקר והערב.

אחד מהטקסטים הנפוצים שאני שומעת בשיחה עם הורה הולך כך: "כל בוקר מחדש אני מרגיש שאני תקליט שחוק שמתנגן ואף אחד לא שומע" ויש המשך "אני מבקש, מפציר, מזרז עובר לשלב הצעת השוחד ולפעמים כשכבר אין מנוס אני גם צועק".

הורים מתארים את נוהל התארגנויות הבוקר והערב בבית באופן הנע מאזור הבעבוע של השכנועים והתחנונים "אנחנו כל כך מאחרים, את מוכנה בבקשה לנעול כבר את הנעליים ולצאת מהבית"? עד אזור הרתיחה שבו מסתיימים הזמן, הסבלנות והמחשבה שהיום יהיה אחרת.

באזור הזה נפגוש רק איומים והתפקעות העצבים.

כל הכיף הזה חוזר על עצמו לא רק בזמני יציאה מהבית אלא גם לפני ארוחות מקלחות וכל שאר המשימות.

"למה כל בוקר וערב הופכים לסיוט"?

הסיבה הראשונה נקראת צרכים שונים. בצד האחד יש תמיד הורים שהם נהדרים ומלאי כוונות טובות אבל הם גם צריכים להגיע לעבודה, לדאוג לארוחות ולכביסות, לתקתק את המשימות, מקלחת גם לעצמם וחמש דקות של שקט. ומהצד השני נמצא הילד או הילדה.

ולהם, אין שום רצון להשלים את המשימות. ההפך הוא הנכון. האינטרס היחיד שלהם הוא להמשיך לשחק, לצפות בטלוויזיה או כל פעילות נעימה אחרת. קלאסיקה ידועה של קונפליקט צפוי מראש .

הסיבה הנפוצה השנייה קשורה לצורך במשמעות. עובדה חשובה שיש לדעת על ילדים היא שלילדים עם התפתחות תקינה קיים צורך פסיכולוגי לחוש בעל ערך ומשמעות בתוך קבוצת השייכות שלהם, בבית המשפחה.

הצורך לבדוק מה אני שווה? את מי אני מנצח? הינו צורך השרדותי שברוב המקרים מתנגש עם צורך בהתקדמות היום של ההורה.

בבית כזה, הילד מזהה שכאשר הוא מושך את הזמן וגורם לאמא להתרגז ואפילו לעבור לדבר באנגלית, עד שהיא כמעט יוצאת מהכלים, לרגע אחד הוא ישיג את מטרתו. מטרת העל של הילד אינה להרוס להורים שלו את היום.

ההתעסקות הגדולה עם הילד, בפרקי הזמן של קצוות היום, זאת אסטרטגיה שמשיגה לילד הכי הרבה תחושה של ערך. וילדים, תמיד ינסו למלא את צרכיהם.

3 כללי זהב להתנהלות של מטלות היומיום

1. שם המשחק הוא תכנון נכון.

שלב ראשון - שבו בנחת בינכם לבין עצמכם, רשמו את כל משימות היום ואת הזמן הדרוש לכל משימה.

הכינו סדר יום שכולל פרקי זמן סבירים של הבוקר, פעילויות אחר הצהריים והתארגנות הערב.

בבואכם לקבוע את שעת ההתעוררות בבוקר, הוסיפו עוד כ5-10 דקות.

בנוגע לילדים הדבר היחיד הצפוי הוא הבלתי צפוי וכמובן שתמיד בזמנים הכי בלתי מתאימים.

עדיף להיות ערוך לכל תרחישי הבוקר ולהתעורר כמה דקות לפני השעה המיועדת.

תוספת הזמן הזאת תוציא מהבוקר את הסטרס מהתקדמות מחוגי השעון.

win win situation: בבקרים זורמים, ללא מצבי רוח ועיכובים יוצאי דופן תסיימו את המטלות בזמן ועוד ישאר לכם עודף למשהו נעים ובבקרים עם אתגרים, תרגישו שהעוד כמה דקות הצילו אותכם ותגיעו בזמן. כך או כך תצאו נשכרים.

שלב שני - 'התארגנות' הינה מילה גדולה לילדים קטנים. ילדים רבים אינם יודעים ממה להתחיל ומה עושים אחר כך ולכן צריך לפרוט להם למשימות קטנות.

הכינו לוחות התארגנות לילדים עבור מטלות הבוקר והערב עם מדבקות או מגנטים שבהם הילד מסמן צ'ק בסיום כל מטלה. צחצחתי שיניים? צ'ק. התלבשתי? צ'ק.

כשמשימות הופכות להיות סוג של משחק עם תחושת הצלחה זה מקל וגם משנה את כל ההתייחסות. לפתע המטלה הופכת ממעצבנת למעניינת.

- זוהי דוגמא ללוח התארגנות. הכינו את הלוח המיוחד שלכם עם שם ותמונת הילד ותלו אותו במקום נגיש, ניתן להוריד את הלוח הזה בקובץ PDF בתחתית המאמר.

2. יצירת מוטיבציה אצל ילדים היא עניין די פשוט. ילד חושב תמיד על פי כלל שאומר: מה משתלם לי. אין לצפות מילדים שיתחשבו בלוח זמנים שלכם, הם מופקדים רק על צרכיהם. ולכן כשאתם רוצים להניע לפעולה ילד לא מעוניין, עליכם לתת איזה גירוי שנעים לו. לדוגמא: "אם נספיק לצאת מהבית בזמן נעשה סלפי מצחיק לסבתא", או "אם היום נצליח את לסיים ארוחת הערב והמקלחת עד השעה שבע וחצי ישאר לנו זמן גם לצבוע בחוברת של ספיידרמן וגם לשמוע סיפור". שימו לב שהדבר הנעים שאתם מציעים יהיה משהו שיעורר בילד תחושת קרבה או גאווה (הצלחת אלוף!). לא שוקולד.

3.תנו שתי אפשרויות בחירה: "היום את רוצה לשתות בספל עם הלבבות או הכוכבים"?

כאשר אתה נותן לילד לעשות בחירות רבות במהלך היום הילד מקבל את תחושת הערך והשליטה שהוא זקוק לה ומהמקום הזה קל לו להענות לשיתוף פעולה עם ההורה. למדו את הילדים שהשליטה שלהם לא נמצאת בהתנגדות לנו אלא בבחירת החולצה, השמפו או הסיפור. הזמן שתקדישו למתן הבחירה לילד יהיה קצר משמעותית מזמן הוויכוחים ויחד עם זה הילד גם יחוש העצמה ובלי לשים לב הוא ילמד את הבחירה היותר חשובה: הבחירה בדרך של ההנאה.

את התשובה לשאלה החוזרת בהדרכות "מה אני לא עושה נכון"? ההורים מבינים במהלך התהליך.

לאחר שהורים מקבלים ידע ומבינים היטיב את המניעים לאי שיתוף הפעולה מזווית הראיה של הילד, הם מקבלים כלים ודרכים להניע את הילד לשיתוף פעולה ללא מאבקים. כשההורים מדווחים לי שהם עוברים ביחד עם הילדים את כל תחנות היום ההכרחיות, ללא כעסים ואפילו נהנים, זה הרגע שאני יודעת שהתהליך הסתיים בהצלחה עבור כל בני המשפחה.

לוח התארגנות בוקר.pdf

הורידו את PDF • 767KB